המסע הטבעוני שלי בברזיל וארגנטינה
15 שנה אני צמחונית, הטבעונות יחסית חדשה לי והפעם ניסיתי אותה בחו”ל. הטיול הראשון שלי כטבעונית בחו”ל נפל, איך לא, על שתי מעצמות התאווה הבשרניות – הלו הם ברזיל וארגנטינה. קל זה לא היה.
אם הייתי צריכה לתת עצה אחת לטבעוני שאוהב קפה ונוסע לטייל בארגנטינה אין לי ספק שזו הייתה זו: תיקח איתך חלב צמחי – והרבה ! קצת לא נח להיסחב עם זה בתיק אבל שווה את זה. אפשר להשיג בסופרים (וגם בהרבה מכולות בתל אביב) קרטונים קטנים של חלב (אני מצאתי של אל אלפרו, ויטריז ותנובה) – אלו קרטונים שמתאימים בדיוק לטיולים, במיוחד לטיולי תרמילאים.
מאחר ולא הגבילו אותי בכמות העצות אני ארשה לעצמי לנדב עוד כמה.
הטיול שלנו התחיל בריו, העיר הגדולה. דווקא פה שמעו על חלב סויה. אבל לאכול במסעדות זה סיפור קצת אחר. נתחיל בשפה – מלאכה פשוטה כמו להזמין צ’יפס יכולה להיות בריו מאוד מסובכת. הם לא מדברים ספרדית, בטח שלא אנגלית. ואת שפת הסימנים מבינים בקושי. מומלץ לפני שאתם טסים ללמוד כמה מילים שכנראה יעזרו לכם במסעדות ובתי קפה-
בלי חלב sem leite (סים לצ’ה)
בלי בשר sem carne (סים קארנה)
טבעוני vegan
צמחוני vegetariano
צ’יפס (אין מה לעשות תאכלו ממנו הרבה) Batatas fritas
הכי מומלץ – תורידו את האפליקציה של Google translate – היא עובדת בכל מקום, גם בלי חיבור לאינטרנט.
אז צ’יפס ובירה זאת ארוחה די נחמדה אבל בשביל ארוחה קצת יותר נחמדה תוכלו למצוא שם שפע של מסעדות איטלקיות. אני מצאתי מסעדה כזאת ליד הוסטל ריו ריץ. התענגתי שם על ברוסקטה עם חצילים וגם על פסטה מעולה ברוטב עגבניות. את הפרמזן השארתי לחברה שלי, אבל (זהירות ספוילר) לא הצלחתי כל כך להתאפק עד סוף הטיול בענין הגבינות. אם היה לי את המדריך הזה מראש אולי הייתי מצליחה ;).
בריו יש גם מסעדות בסגנון “אכול כפי יכולתך” – נכנסים, משלמים X כסף ונהנים ממזנון חופשי או מצלחת לפי משקל, תלוי כמה שילמתם. לקח לנו זמן להבין מי נגד מי כשנכנסנו למסעדה כזאת, מזל שאחד הסועדים ראה אותנו אבודות והסביר לנו באנגלית איך כל העסק הזה עובד (תלמדו פורטוגזית כבר אמרתי?).
מריו המשכנו לאיליה גרנדה, שם אני חייבת להמליץ על מסעדת “Mor Azul”. זאת מסעדה ששייכת גם להוסטל (או פוסדה כמו שקוראים לזה שם) בו ישנו, בעל אותו שם. אכלנו שם סלט מושלם שכלל גם עגבניות מיובשות ולבבות דקל… אחחח… לבבות דקל – מאוד אוהבים אותם בברזיל ושם גם הבנתי כמה זה טעים. מכניסים אותם לכל סלט שתזמינו. ולא רק בסלטים – בתחנת אוטובוס הזמנתי מאחד המזנונים מאפה עם פטריות ולבבות דקל – עד היום אני מנסה לשחזר את המלית ששמו שם – פשוט מעדן. ונחזור למסעדה שלנו באיליה – אחרי המנה הראשונה עברתי לעיקרית – ניוקי בזיליקום ברוטב שמן זית. אני לא חסידה גדולה של ניוקי אבל הוא היה פשוט מעולה. כשתהיו באיליה – זאת המסעדה לבקר בה.
מעבר לזה, יש באיליה לא מעט מסעדות וברובן תמצאו גם מנות טבעוניות (גילוי נאות – על הביצים כמרכיב לא הקפדתי, תנסו לשאול מלצר בברזיל ממה מכינים את הפסטה או הלחם… שיהיה בהצלחה). עברתי שם ליד בר מסעדה שמגיש גם מנות אסייתיות כולל פאד תאי צמחוני – הוא תמיד היה מפוצץ באנשים אז אפילו לא הספקנו לאכול שם. ואם אתם אוהבים אוכל מקסיקני אז מסעדת “Meros” תסגור לכם את הפינה – טורטיות, פהיטס, בוריטוס. הכל כמובן אפשר להזמין בלי בשר וגבינות.